המדריך השלם להליכי פשיטת רגל

מהם הליכי פשיטת רגל? למי הם מיועדים ומהי מטרתם? מהי הרפורמה החדשה בהליכי פשיטת רגל ומהם יתרונותיה ומהם השלבים בדרך להכרזה על בעל חוב כפושט רגל? כל מה שצריך לדעת על הליכי פשיטת רגל במדריך שלפניכם.

מהם הליכי פשיטת רגל?

פשיטת רגל הינו הליך משפטי המעיד על מצב של חדלות פירעון מצידו של חייב יחיד. בישראל, הליכי פש"ר (פשיטת רגל) מוסדרים באמצעות פקודת פשיטת רגל, והם מיועדים לכל אדם (תושב ישראל מגיל 18 ואילך) המוצא את עצמו במצב של חדלות פירעון בנוגע לחובותיו, וזאת במידה והסכום הכולל של חובותיו עולה על סך כולל של 16,490 שקלים, כאשר סכום זה מתעדכן בפקודת פשיטת רגל מעת לעת.

מטרות ההליך

הליכי פשיטת רגל מקנים לחייבים הגנה משפטית מפני נקיטת הליכים מבצעיים כנגדם (הטלת עיקולים, פקודת מאסר וכדומה). כפועל יוצא מכך, אחת ממטרות ההליך הינה מתן אפשרות לכל חייב המוצא את עצמו במצב של חדלות פירעון לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים והאישיים כאחד. בנוסף, הליכי הפש"ר נועדו לצרכי הסדרת צו כינוס המאפשר למעשה את כינוס נכסיו של החייב על מנת לחלקם באופן מוסדר בין נושיו.

הרפורמה החדשה בהליכי פשיטת רגל

הרפורמה החדשה בהליכי פשיטת רגל נועדה לצרכי הכנת תכנית פירעון חוב כלפי כל חייב המוכרז כפושט רגל. הרפורמה למעשה מגדירה תקופת ביניים הנמשכת כ-18 חודש מרגע הגשת הבקשה לפשיטת רגל על ידי החייב, ובמהלכה "הנאמן" הממונה לטיפול בתיק הפש"ר נדרש להכין תכנית פירעון חוב.

תכנית זה מוגשת לכונס הרשמי ובית המשפט המחוזי ולאחר אישורה החייב נדרש לשלם תשלומים קבועים בהתאם ליכולותיו הכלכליות הנבחנות לאורך התקופה. עם עמידתו של החייב בתכנית הפירעון (לאורך תקופה המוגדרת מראש), הוא יהא ראשי להגיש בקשה לקבלת צו הפטר מכלל חובותיו.

יתרונות הרפורמה הנזקפים לטובת החייב הינם רבים ומגוונים והם כוללים בין היתר: בניית תכנית פירעון המותאמת באופן האופטימאלי ביותר ליכולותיו הכלכליות של פושט הרגל, מתן אפשרות להפטר חלוט ועוד. במקביל, הרפורמה כוללת בתוכה יתרונות מעשיים גם כלפי הנושים וזאת לנוכח העובדה שהיא מאפשרת להם ליהנות מפירעון מהיר (בהשוואה למצב טרום החלת הרפורמה) של החוב הנזקף לטובתם. כמו כן, הרפורמה מסייעת בהקלת העומס על מערכת המשפט ולשכות ההוצאה לפועל.

הליכי פשיטת רגל

הליכי פשיטת רגל מורכבים מארבעה שלבים עיקריים, הראשון: הגשת בקשה לפשיטת רגל על ידי החייב, השני, הנפקת צו כינוס, השלישי, הכרזה על החייב כפושט רגל (הכרזת פשיטת רגל), והשלב הרביעי והאחרון: מתן צו הפטר חלוט או חלקי לחובותיו של החייב וסיום הליכי הפש"ר.

הליכי פשיטת רגל נפתחים למעשה בהגשת בקשה לפשיטת הרגל על ידי החייב ו/או בא כוחו. הבקשה מוגשת לבית המשפט המחוזי בו מתנהלים כל תיקי הפש"ר וכל ההליכים הנלווים. לאחר עיון בבקשה, בית המשפט רשאי לפסוק האם ניתן לעבור לשלב הבא: צו כינוס או לדחות את הבקשה ולהשיב את החייב ללשכות ההוצאה לפועל. במידה וניתן צו כינוס, הליכי הפש"ר נמשכים ובאופן מיידי מעוכבים כל ההליכים המשפטיים העומדים כנגד החייב, לרבות, הליכים מבצעיים מטעם לשכות ההוצאה לפועל.

במקביל לצו הכינוס מוטלות על החייב הגבלות מסוימות המונעות ממנו בין היתר לצאת מגבולות המדינה עד תום הליכי הפש"ר והגבלות כלכליות נוספות אשר נועדו למנוע מהחייב לצבור חובות כספיים נוספים. לאחר הינתן צו הכינוס, הנאמן אחראי על הכנת תכנית פירעון המותאמת ליכולותיו של פושט הרגל ולהיקף נכסיו העומדים לרשותו (עליהם הוא מחויב להצהיר במסגרת ההליך). במסגרת תכנית הפירעון, החייב מחויב בתשלום חודשי קבוע למטרות סילוק חובותיו כלפי הנושים.

 

 

[/fusion_text]