חדלות פרעון

מהי חדלות פרעון ואילו הליכים ניתנים ליישום במקרים של חדלות פרעון? על כך ועוד בכתבה שלפניכם.

חדלות פרעון היא למעשה הגדרה למצב כלכלי בו אדם מסוים ו/או תאגיד (חברה), אינם יכולים לפרוע את חובותיהם. מצב כלכלי זה מתאפיין (ברוב המקרים) באחד משני האופנים הבאים: הימצאותם של יותר חובות והתחייבות כספיות מנכסים או חוסר יכולת כלכלית מצידו של החייב לפרוע את חובותיו בטווח הקצר.

מצבי חדלות פירעון מוסדרים בחוק הישראלי באמצעות דיני חדלות פירעון שבכוחם להוביל לשינוי בזכויות המשפטיות העומדות לרשות החייב. ברוב המקרים, החלת דיני חדלות פירעון הינו הליך משפטי המשפיע באופן משמעותי גם על החייב וגם על הנושה, כאשר כל נכסיו של החייב יוצאים משליטתו ועוברים לניהולו של הנאמן או המפרק.

הליכים אפשריים במקרה של חדלות פרעון

בהיבט המשפטי, לרשותם של אנשים ו/או תאגידים הניצבים במצב של חדלות פירעון, קיימים מספר הליכים משפטיים אפשריים כגון: הליך פשיטת רגל (תקף אך ורק לבעלי חוב יחידים), תהליכי פירוק ותהליכי הבראה לתאגידים.

הליך פשיטת רגל במקרה של חדלות פירעון נועד בין היתר לצורך מתן אפשרות להתחלה כלכלית חדשה מצידו של החייב, וכל זאת תוך הטלת הגבלות הנלוות להליכי פש"ר (פשיטת רגל). סופו של הליך פשיטת רגל הוא ברוב המקרים בצו הפטר המוחק את מלוא חובותיו של החייב, וזאת לאחר שהוא עמד בכל התנאים והמגבלות אשר הוטלו עליו לאורך תקופת היותו פושט רגל, לרבות, קיום הסדרי חוב המתנהלים מול הנושים.

לחברות המצויות במצב של חדלות פרעון עומדת האפשרות לקיומו של הליך הבראה ו/או פירוק. הליך הבראה הינו הליך אשר נועד למיצוי הסדרי חוב מול הנושים, וזאת במקביל להמשך קיומה של החברה ובתנאי שתהליך ההבראה המוצע על ידי החברה מקבל את אישור הנושים.

מנגד, הליך פירוק במצב של חדלות פירעון מצד החברה, הינו הליך המיועד למטרות סיום פעילותה של החברה, כאשר כל נכסי החברה מחולקים בין הנושים. בהיבט המשפטי, הליכי פירוק שייכים לתחום דיני התאגידים והם אינם נכללים בדיני חדלות פירעון, ומכאן, הליכי הפירוק יכולים להתבצע גם במקרים בהם החברה איננה מצויה בקשיים כלכליים.