איריס מורנו – אחריות הורית במשפחות חד מיניות

הזכות להורות נחשבת לאחת מזכויות האדם הבסיסיות ביותר, לכן אין זה פלא שהיא נמצאת במרכז המאבק של ארגוני הלהט"ב.

כיום, יש בישראל סוגים שונים של משפחות, כולל משפחות גאות המורכבות מאמא ואמא, אבא ואבא, הורות משותפת, חד הוריות ועוד.

כאשר מגדלים ילדים במשפחות חד מיניות עולות שאלות רבות לגבי זכויות ההורים והילדים, והחוק הישראלי מספק מענה ותשובות רק לחלק מהשאלות האלו, לכן חשוב להכיר גם את פסיקת בתי המשפט בנושאים המורכבים של משפחות חד מיניות, בין היתר בנושא אחריות הורית על הילדים.

עו"ד איריס מורנו מסבירה כי יש מספר מסלולים להורות להט"בית:

  • זוג נשים, כאשר אחת מבנות הזוג נכנסת להיריון בעזרת תרומת זרע, בהזרעה או בהפריה חוץ גופית.
  • זוג נשים, כאשר אחת מבנות הזוג מביאה ילד לעולם בהורות משותפת עם גבר.
  • זוג גברים המביאים ילד לעולם בתהליך הכולל תרומת ביצית ופונדקאות בחו"ל.
  • זוג גברים, כאשר אחד מהם מאמץ ילד בחו"ל, ובן זוגו מאמץ את הילד לאחר הגעתם לישראל.
  • גבר ואישה בהורות משותפת המביאים ילד לעולם בהזרעה, יחסי מין או הפריה חוץ גופית, כאשר לכל אחד מהם עשויים להיות בני זוג מאותו מין לפני, תוך כדי או אחרי התהליך להביא ילד.

סוגיה משפטית מורכבת

מאחר שהמבנה של משפחות חד מיניות אינו פשוט, על אחת כמה וכמה במדינה כמו ישראל שבה דיני המשפחה נגזרים מהדין האישי, כלומר מהדין הדתי, העניינים מסתבכים עוד יותר כאשר בני זוג מאותו מין מחליטים להיפרד, בין היתר בנושא המורכב גם ככה של אחריות הורית על  הילדים (מה שבעבר נקרא משמורת).

הסיבה המרכזית למורכבות ולרגישות הנושא היא שאצל זוגות חד מיניים יש קשר ביולוגי רק עם צד אחד.

באופן כללי, בתי המשפט פוסקים בנושאי אחריות הורית במשפחות חד מיניות על פי עקרון טובת הילד, ועליהם להתייחס לאחריות הורית מכוח האימוץ או מכוח הורות פסיכולוגית או הורות משפטית.

לבית המשפט ישנה אפשרות להעניק צו הורות להורה הלא ביולוגי על ילדי בן הזוג מאותו מין, גם לאחר הפרידה של בני הזוג, בהתאם לפסיקת התקדימית בתיק בע"מ 4890/14, והדבר עשוי להשפיע על החלטת בית המשפט בבואו לקבוע זמני שהות עם הילדים.

עו"ד ונוטריון איריס מורנו מחולון | דיני משפחה וגירושין מוסיפה כי נושא אחריות הורית במשפחות חד מיניות מורכב מבחינה משפטית, בין השאר בגלל צורת רישום הילד במרשם האוכלוסין.

תינוק שנולד בישראל לזוג הטרוסקסואלי (גבר ואישה נשואים) נרשם מיד במרשם האוכלוסין והוריו מוכרים כאפוטרופסים באופן אוטומטי. כאשר הילד נולד לזוג חד מיני הנושא מסובך ומורכב יותר:

  • רישום הילד במשפחה שבראשה שתי נשים – לאחר לידת התינוק ועוד לפני השחרור מבית החולים, האם היולדת חייבת לרשום את התינוק/ת כבנה או כבתה במרשם האוכלוסין המנוהל על ידי משרד הפנים, לאחר הוצאת צו הורות פסיקתי בכפוף לתנאים המקובלים.
    צו הורות פסיקתי מקנה הכרה בהורות על הילד הביולוגי של בת זוגה מאותו מין, וכך אין צורך בהליך אימוץ.
  • רישום הילד במשפחה שבראשה שני גברים – זוג גברים שהביא ילד בהליך פונדקאות בחו"ל נדרש להוכיח בפני פקיד מרשם האוכלוסין כי אחד מהם הוא ההורה הביולוגי, ולאחר הרישום בן הזוג שאינו הורה ביולוגי של התינוק יכול להירשם כהורה לילד במרשם האוכלוסין באמצעות צו הורות פסיקתי.
    אם זוג הגברים אימץ ילד בחו"ל אחד מהם חייב להסדיר את האימוץ בחו"ל, ולאחר הגעתם לישראל, בן הזוג השני יכול להגיש בקשה לאימוץ הילד, והוא זכאי להירשם במרשם האוכלוסין כהורה מאמץ.

משמורת במקרה של פרידה או גירושין בין בני זוג מאותו מין

בדרך כלל במקרה של הורות משותפת ההורים עורכים הסכם מפורט הקובע את זמני השהות של כל אחד מהם עם הילד, ועליהם לפעול בהתאם להסכם.

אם הצדדים אינם מגיעים להסכמות בדבר אכיפת ההסכם עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה כדי להסדיר את הנושא.

אם נקבעה אחריות הורית מלאה לאחד מההורים בהורות משותפת, לדוגמה בגלל חזקת הגיל הרך, יש לקבוע זמני שהות כדי לאפשר להורה השני לשמור על קשר טוב ורציף עם ילדיו גם לאחר הפרידה.

במקרה של משפחות חד מיניות, הפרידה של בני הזוג אינה מהווה עילה לביטול צו הורות שניתן להורה שאינו ביולוגי.

ההחלטות על זמני השהות עם הילדים יתקבלו בבית המשפט לענייני משפחה לפי הכללים התקפים לגירושין של הורים הטרוסקסואלים.

אם לילד יש הורה ביולוגי אחר, מקבלים החלטות בהתאם להסכם ההורות המשותפת והחלטת בית המשפט לענייני משפחה.

חשוב לזכור כי להורה שאינו ביולוגי אין מעמד רשמי במקרה של הורות משותפת, אך בתי המשפט פוסקים בענייני משמורת וזמני שהות על פי עקרון טובת הילד.

יש מצבים שבהם בית המשפט יקבע כי הנוכחות של ההורה הלא ביולוגי חשובה ומשמעותית בחיי הילד, לכן הוא יכול לקבל זמני שהות למרות שהוא אינו ההורה הביולוגי.

כמו כן, בית המשפט יכול להוציא צו הורות להורה הלא ביולוגי גם לאחר פרידה, והדבר עשוי להשפיע על אחריות הורית וזמני שהות, למרות הפרידה.

רבים מהזוגות החד מיניים דואגים לאמץ את הילד לאחר הבאתו לעולם.

לפי חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981, ההורה הלא ביולוגי רשאי לאמץ את הילד של ההורה הביולוגי, וכך למעשה בני הזוג מאותו מין מוגדרים כהורים לכל דבר, גם בקביעת אחריות הורית וזמני שהות.

לסיכום

קביעת אחריות הורית במשפחות חד מיניות היא סוגיה משפטית מורכבת, לכן חשוב לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין מנוסה בנושא זה.

למידע נוסף ולליווי משפטי בנושאי משמורת וזמני שהות במשפחות חד מיניות – אנא צרו קשר עם משרד עורכי דין איריס מורנו בחולון.

סוגיה משפטית מורכבת
סוגיה משפטית מורכבת
על חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 והחידושים בחוק
על חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 והחידושים בחוק