מהי סרבנות גט? להלן ההסברים!
הדין העברי בישראל קובע כי התרת קשר נישואין של בני זוג יהודיים מחייבת בגט, כלומר יש צורך במסמך הלכתי אשר מנפיקה הרבנות וזאת לאחר ביצוע טקס בו הגבר נותן לאשה את גיטה.
הדין העברי קובע כי הגבר צריך לתת את הגט לאישה מרצונו הטוב, למעט מקרים חריגים.
ברוב המקרים, בית הדין הרבני פוסק כי על הבעל מוטלת החובה לגרש את אישתו או שבית הדין הרבני פוסק כי מומלץ לו לגרש את אישתו, אך הוא אינו כופה על הגבר לתת גט לאישה.
לכן, לא פעם אנו נתקלים בתופעה של סרבנות גט, התופעה קיימת אצל שני הצדדים אך ברוב המקרים הסירוב לתת גט הוא מצד הבעל.
עורכת דין איריס מורנו מסבירה לנו כי סרבנות גט היא תופעה שכיחה בארץ.
סרבנות גט היא מצב שבו אחד מבני הזוג לא מוכן להתיר את קשר הנישואין.
ההלכה מחייבת את הסכמת בני הזוג לפרק את קשר הנישואין שלהם, אך הדין העברי משמעותי ורלוונטי יותר עבור הגברים. הטיפול בנושאים הקשורים לסרבנות גט הוטל על בתי הדין הרבניים, והחוק מאפשר לבית הדין הרבני להפעיל סנקציות שונות כנגד סרבני גט.
מהי סרבנות גט?
כאמור, סרבנות גט היא מקרה שבו הבעל (ברוב המקרים) מסרב לתת גט לאישתו, כך למעשה הוא מונע ממנה את האפשרות להתגרש, על כן מצבה מוגדר כאישה עגונה.
מאחר שהדין אשר קובע בענייני גירושין במדינת ישראל הוא על פי הדין העברי, אישה עגונה היא עדיין אשת איש, לכן המעמד שלה הוא כאישה נשואה, ויש לכך השלכות משמעותית עבורה כיוון שהיא אינה יכולת להתחתן מחדש, ואם היא מקיימת יחסי מין עם גבר אחר רואים בה כאישה שזנתה, לכן היא מאבדת את הזכאות שלה לקיום הכתובה שלה ובנוסף אינה זכאית למזונותיה.
על פי ההלכה, אם האישה העגונה מקיימת יחסי מין עם גבר אחר והביאה איתו ילדים לעולם, ההלכה רואה בילדיה בתור ממזרים, לכן הילדים שלה יהיו אסורים בחיתון. מדובר בהשלכות קשות מאוד עבוד אשה עגונה וילידה.
למה זה קורה?
עו"ד איריס מורנו מסבירה כי בני זוג המבקשים להתגרש בישראל חייבים לפנות לבית הדין הרבני ולהגיש תביעת גירושין.
בכתב תביעת הגירושין יש לציין מה העילה לגירושין של בני הזוג, למשל בגידות, סירוב ליחסי אישות, מום כלשהו וכדומה. כאשר בן או בת הזוג מוכיחים את העילה לגירושין הם נדרשים לעבור טקס גירושין בבית הדין הרבני.
כאשר אחד מבני הזוג מסרב לתת גט, הליך הגירושין נעצר, והתנהלות זו, המאפיינת בעיקר גברים, מכונה סרבנות גט.
כאמור, ברוב המקרים התופעה לסרב גט היא של הגבר.
כדאי לדעת כי בהיעדר גט מהאישה, הגבר הלכוד בקשר נישואין יכול לקבל היתר מבית הדין הרבני להינשא לאישה אחרת, גם במצב של סרבנות גט מצד האישה.
עבור הנשים, סרבנות גט משמעותית יותר מאחר שהן אינן יכולות להינשא מחדש, ולבטח שלא להביא ילדים לעולם עם גבר אחד אחרת הם ייחשבו מבחינת ההלכה כממזרים וכפסולי חיתון. בנוסף אם האישה מקיימת יחסי מין עם גבר אחר היא אינה זכאית לכתובתה ולמזונותיה.
הבעיה מתעוררת עקב המדיניות בבתי הדין הרבניים מאחר שהם נמנעים במרבית המקרים לכפות על הגבר להעניק גט לאישתו, והפסיקה המקובלת היא להמליץ לגבר לגרש את האישה או שבית הדין הרבני מטיל חובה על הבעל לגרש את אישתו.
עם השנים נקבעה בהלכה כי ניתן להטיל סנקציות בגין סרבנות גט, וכיום החוק מאפשר להטיל סנקציות שונות כנגד סרבנים וסרבניות גט, כלומר גם כנגד נשים המסרבות לקבל את הגט מהבעל שלהן.
יש לציין כי סרבנות גט היא תופעה נפוצה, ויש גברים וגם נשים המנסים לנצל את ההלכה לצורך העמדת תנאים למתן הגט, תופעה זו מכונה סחטנות גט.
במקרים מסוימים הבעל (או האישה) מנסה להשיג יתרונות בהליך הגירושין, בעיקר בנושאים הקשורים לחלוקת רכוש ולמשמורת ילדים, ובמקרים אחרים סרבנות גט נובעת ממניעים כמו נקמה וקנאה.
מה התנאים להטלת סנקציות עקב סרבנות גט?
החוק קובע שניתן להטיל סנקציות שונות כאשר בית הדין מורה על גירושין של בני הזוג.
יש לציין כי החוק מאפשר לבית הדין הרבני להטיל את הסנקציות בין אם פסק הדין מורה כי על הגבר לגרש את אישתו ובין אם כתוב בפסק הדין כי הגבר חייב לגרש את אישתו ובין אם נכתב נוסח אחר.
יש לפנות לבית הדין הרבני ולהגיש בקשה מסודרת להטלת סנקציות עקב סרבנות גט.
בית הדין הרבני יזמן את שני הצדדים לשימוע כדי להקשיב לטענות של בני הזוג.
החוק מאפשר להטיל סנקציות גם כנגד אישה המסרבת לקבל גט מבעלה, יחד עם זאת במצב זה נדרש אישור מנשיא בית הדין הרבני הגדול.
סנקציות בגין סרבנות גט
הסמכות להטיל סנקציות בגין סרבנות גט ניתנה לבית הדין הרבני בלבד. בית הדין הרבני רשאי על פי חוק להטיל את הסנקציות הבאות:
- צו איסור יציאה מהארץ.
- סנקציות על קבלת דרכון ישראלי או הארכת התוקף.
- סנקציות על קבלת או חידוש רישיון נהיגה.
- סנקציות על אפשרות להתמנות ולהיבחר למשרה בשירות המדינה.
- סנקציות על אפשרות לעסוק במקצועות הטעונים ברישוי או היתר ע"פ דין, לדוגמה רואי חשבון, עורכי דין וכו').
- סנקציות על אפשרות לפתוח ולהחזיק חשבון בנק.
- הגבלות על משיכת שיקים מחשבון הבנק.
- עיכוב או שלילה של קצבה או גמלה אם לא ניתן גט בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין בבית הדין הרבני. שיעורי ההגבלה נקבעו בחוק.
בתוך כך, בית הדין הרבני רשאי גם להורות על מאסר של סרבני גט, וכבר היו דברים מעולם.
הסנקציות המותרות בהלכה נקבעו במטרה לנסות לשכנע את סרבני הגט לתת גט לבן או לבת הזוג.
הסנקציות מייצרות מוטיבציה אצל סרבן הגט לתת גט לצד האחר, לכן בעת הצורך מומלץ לפנות לבית הדין הרבני, כמובן עם ליווי משפטי צמוד של עורכת דין מנוסה.
טיפים חשובים למסורבות גט
עורכת דין איריס מורנו מודעת לקשיים הרבים של מסורבות הגט, התופעה פוגעת בלא מעט נשים המבקשות להתיר את קשר הנישואין, מעילה זו או אחרת.
גם בכנסת ישראל דנו לא פעם בתופעה הפוגעת בנשים רבות, וניתן להבחין במגמת שינוי גם בבתי הדין הרבניים.
אם את מסורבת גט יש לך מספר דרכי פעולה, וחשוב שלא להתמודד עם התופעה של סרבנות גט לבד. עלייך לפנות לייעוץ משפטי כדי להבין כיצד להתמודד עם סרבנות גט ומומלץ לפנות בהקדם האפשרי לבית הדין הרבני.
בפנייה לבית הדין הרבני ניתן לדווח על סרבנות גט גם באופן אנונימי.
כדי להפעיל סנקציות כנגד סרבן הגט יש להגיש בקשה מסודרת להטלת סנקציות על הבעל במטרה לנסות לזרז את קבלת הגט ממנו.
בנוסף, באפשרותך להגיש תביעה אזרחית לבית המשפט.
בתי המשפט מכירים בתופעה של סרבנות גט כעוולת נזיקין, כלומר הגשת התביעה בבית משפט אזרחי מאפשרת לך להפעיל לחץ משמעותי על הבעל, כל עוד בית המשפט הטיל עליו עונש כספי גבוה.
לסיכום, סרבנות גט היא תופעה נפוצה ומצערת, מאחר שאחד הצדדים, בדרך כלל הבעל, שולט ומונע את החופש של הצד האחר.