דמי מזונות ילדים – איך הם נקבעים?
החוק בישראל מחייב את ההורה לשאת בצורכי מחייתם של ילדיו הקטינים, כלומר ההורה נדרש לשלם מזונות.
את דמי המזונות לילדים הקטינים ניתן לקבוע על ידי ערכאה מוסמכת או באמצעות הסכם בין ההורים.
ההסכם בין ההורים הנוגע לעניין המזונות חייב לקבל אישור מבית המשפט או מערכאה מוסמכת אחרת.
יש לציין כי המזונות הם זכותו של הילד, לכן כל הסכמה בין הוריו וכל החלטה של הערכאה השיפוטית חייבת להתחשב בטובת הילד ובצרכיו על מנת לתת תוקף מחייב.
עו"ד איריס מורנו מחולון מציינת כי מזונות ילדים מהווים ברוב המקרים את סלע המחלוקת העיקרי בין הורים המחליטים להיפרד או להתגרש.
סוגיית המזונות לילדים הינה מורכבת מאוד ויש הבדלים בהתייחסות של בתי המשפט לענייני משפחה לבין התייחסות בתי הדין הדתיים.
ידוע כי בתי המשפט לענייני משפחה נוטים לפסוק מזונות גבוהים יותר לילדים בהשוואה לפסיקות של בתי הדין הרבניים, לכן ייעוץ משפטי בתהליך זה הוא הכרחי וקריטי כדי לכלכל את הילדים ולאפשר להם איכות חיים טובה.
סעיף 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, קובע כי אדם חייב בתשלום מזונות עבור ילדיו הקטינים שלו ושל בן זוגו על פי הוראות הדין האישי החל עליו.
כמו כן, החוק קובע כי גם אם הדין האישי לא חל עליו, האדם חייב במזונות אלה, ונפרט על כל בהמשך.
יסוד הלכתי לחיוב במזונות ילדים
החובה במזונות ילדים קיימת עוד מהעת העתיקה וניתן למצוא תיעוד לכך במקורות תנאיים, בתורה ובתלמוד.
מזונות ילדים מהווים חלק מתחום דיני המשפחה והם מושפעים ממערכת היחסים המורכבת הקיימת בין החוק האזרחי בישראל לבין דיני ההלכה.
בגמרא נקבע כי רק האב חייב במזונות ילדיו, ולפי הגמרא עליו לכלכל את ילדיו עד שהם מגיעים לגיל 6, ללא קשר למצבו הכלכלי.
בתקנות אושא (אלו תקנות אשר תיקנו בסנהדרין בעיר שנקראה "אושא") נקבע כי לאחר גיל 6 האב נדרש לשאת רק בעלות הצרכים החיוניים של ילדיו, כלומר עליו לשאת בצרכים הכרחיים כגון:
מדור (מגורים), מזון, הלבשה, חינוך וכו'.
כפי שאנו רואים, דין תורה מחייב את האב לשלם מזונות לילד עד גיל 6 באופן אבסולוטי וללא תלות במצבו הכלכלי.
מאחר ותשלום מזונות נקבע לפי הדין האישי, הוחלט לחייב את המזונות לילדים עד שהם מגיעים לגיל 18.
אגב, במקרה של הורים יהודים המפרקים את ביתם ויש להם ילדים בוגרים הצפויים לשרת בצבא או במסגרת שירות לאומי, בית המשפט יכול לפסוק מזונות מופחתים בין גיל 18 עד גיל 21.
במקרה שבו הדין האישי לא חל על ההורה, ולכן אין חובת תשלום מזונות לילדים, פונים להסדר המצוי בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות).
ההסדר בחוק המזונות קובע כי על שני ההורים לשאת במזונות הילד הקטין בחלקים שווים ובהתאם ליחסיות של משכורתם הפנויה.
בשנים האחרונות ניתן לראות מגמת שינוי בערכאות השיפוטיות וכיום יש מקרים שבהם מחייבים במזונות גם את האם.
עד לאחרונה הגישה הייתה לחייב את האם במזונות מופחתים שאינם כוללים את הצרכים ההכרחיים של ילדיה אלא רק את הצרכים הנוספים המכונים מזונות מדין צדקה, כל עוד היא מסוגלת לכלכל את עצמה. הגישה החדשה שהתפתחה במרוצת השנים בבתי המשפט לענייני משפחה רואה בילדים כצד ג' לתביעת המזונות, לכן כיום אין אפשרות לכרוך את הדיון והתביעה למזונות עבור הילדים יחד עם תביעת הגירושין. כלומר, הערכאה השיפוטית מכירה קודם כל בזכויות הילד.
איך קובעים את גובה התשלום?
הערכאה השיפוטית קובעת את גובה תשלום המזונות לילדים הקטינים על פי מספר קריטריונים, ובהם:
- גיל הילדים
- צרכים של הילדים
- הסדרי משמורת ושהות של הילדים אצל ההורים הגרושים
- הכנסות ההורים ושיקולים נוספים של בית המשפט או בית הדין הדתי
הפסיקה משתנה ממקרה למקרה ואין נוסחה אחידה לחישוב המזונות.
בבית המשפט העליון קבעו הלכה חדשה בתחום המזונות, וכיום מתייחסים גם לפוטנציאל ההשתכרות של כל אחד מההורים, הכנסה פנויה, הסדרי המשמורת, חלוקת זמני השהות של הילדים וכדומה.
אם יש להורים מספר ילדים כדאי לדעת כי בעת חישוב המזונות לא מכפילים את הסכום הבסיסי במספר הילדים של בני הזוג, כיום מקובל לחשב את המזונות לפי הלכת ורד, כלומר לא מכפילים את הסכום הבסיסי במספר הילדים שיש לבני הזוג.
עו"ד איריס מורנו מסבירה לנו שיש שתי אפשרויות מרכזיות לקבוע את המזונות עבור הילדים.
אפשרות ראשונה היא להגיע להסכם בין ההורים המחליטים להתגרש או להיפרד, כלומר ההורים יכולים להחליט בעצמם ובהסכמה משותפת לגבי גובה המזונות.
במקרה זה יש לעגן את ההסכם על ידי ערכאה משפטית על מנת לתת תוקף משפטי מחייב של פסק דין להסכם זה, וניתן לעגן את הסכם המזונות במסגרת הסכם הגירושין הכולל.
אפשרות שנייה היא להגיש תביעת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין רבני, וזאת כאשר ההורים אינם מצליחים להגיע להסכמות ביניהם בנוגע לסוגיית תשלום המזונות.
במקרה זה הערכאה המשפטית תכריע בנושא ותקבע את גובה המזונות לתשלום.
כדאי לדעת כי לאחר אישור חוק להסדר התדיינות בסכסוסי משפחה , בני הזוג חייבים לנסות להגיע להסכמה ביניהם בעזרת מגשר מוסמך, ורק אם הליך הגישור לא מצליח הם יכולים להגיש תביעה.
השינוי בנטל המזונות
בעשורים האחרונים חלו שינויים רבים במעמדן של הנשים בחברה הישראלית, וזאת עקב מציאות החיים החדשה וכניסתן לשוק העבודה.
המדינה חוקקה את חוק שוויון זכויות האישה כבר בשנת 1951, אך החוק לא השפיע על קביעת תשלום המזונות לילדים,
ורק הפסיקה האחרונה משנת 2017 בבית המשפט העליון בבע"מ 919/15 הביאה למהפך בנושא.
כיום, כאשר בית המשפט פוסק בנושא מזונות הוא מתייחס לשינויים שחלו במעמד הנשים, וחשוב לזכור כי נשים רבות משתתפות בכוח העבודה ולעיתים השכר של האישה גבוה בהרבה מהשכר החודשי של הגבר.
לכן, בעת חישוב המזונות מתייחסים לא רק לגיל הילדים ולצרכים שלהם אלא גם לרמת ההשתכרות של כל אחד מההורים ולחלוקת הסדרי השהות עם הילדים המשותפים. בעבר הלא רחוק היה מקובל לקבוע משמורת רק אצל אחד מההורים, בדרך כלל אצל האם, לכן ההורה השני קיים את הסדרי הראייה בלבד.
כיום יש הורים המחליטים על משמורת משותפת לכן המגמה היא לפסוק על שוויון בנטל המזונות בין ההורים יחד עם זאת עדיין עד גיל 6 האב חייב לשאת במזונות ילדיו, בהתאם לנוהג הקיים.
בית המשפט העליון התייחס לסוגיית הלכת השוויון במזונות ילדים.
עקב השינויים בחברה בית המשפט קבע בבע"מ 919/15 כי במצב של משמורת משותפת ההורים ייקחו חלק שווה בחובת תשלום המזונות, וכך למעשה יש מקרים בהם לא ישולמו מזונות כלל.
צרכים הכרחיים לעומת צרכים מדין צדקה
עו"ד איריס מורנו מסבירה לנו שגובה דמי המזונות נקבע לפני שני סוגי צרכים של הילדים:
צרכים הכרחיים
צרכים חיוניים ומינימליים הדרושים לקיום בסיסי של הילדים, צרכים הכרחיים משולמים על ידי האב.
הצרכים ההכרחיים כוללים מקום מגורים (מדור), מזון, ביגוד, חינוך ורפואה.
במקרים מסוימים האב נדרש לשאת גם בדמי הטיפול של ילדים קטנים.
צרכים נוספים (דין צדקה)
צרכים נוספים של הילדים המשולמים ע"י שני ההורים.
הצרכים מדין צדקה כוללים:
- צעצועים
- חוגים
- שיעורים פרטיים
- דמי כיס
- בילויים
- מתנות
- נסיעות וחופשות בארץ ובחו"ל ועוד
ההורים נדרשים לשאת בצרכים מדין צדקה באופן שווה ולפי היכולת הכלכלית ורמת החיים של המשפחה בעבר.
מדור – חלקו של האב בתשלום דמי מדור נקבע בהתאם למספר הילדים.
עבור ילד אחד ההשתתפות היא בגובה של 30% מעלות המדור, עבור שני ילדים ההשתתפות היא בגובה של 40% ועבור שלושה ילדים ומעלה ההשתתפות היא בגובה של 50% מעלות המדור.
פסיקת מזונות זמניים לילדים
סעיף 10 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) – תשי"ט 1959 קובע שבית המשפט רשאי לפסוק מזונות זמניים עד סיום הבירור והדיון בתביעת המזונות שהוגשה.
במקרים רבים יש פער משמעתי בין מועד הגשת התביעה למזונות ועד מתן פסק הדין הסופי בתיק, לכן ניתן להגיש בקשת סעד למזונות זמניים עד ההחלטה הסופית של בית המשפט.
המטרה של קביעת מזונות זמניים היא להבטיח את סיפוק צרכיו של הקטין כך שלא יחסר לו דבר ויוכל להמשיך להתקיים בכבוד
המזונות הזמניים אינם מהווים סוף פסוק והם לא מחייבים את ההורים מבחינת גובה המזונות הצפוי לאחר ההחלטה בתיק.
יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהמשמעות הכלכלית של המזונות הזמניים ומההשפעה הפסיכולוגית שלהם על כל אחד מההורים, במיוחד כאשר הם מנסים להגיע להסכם גירושין במסגרת הליך גישור או בעזרת עורכי דין ומחוץ לכותלי הערכאה המשפטית.
בשורה התחתונה
סוגיית המזונות לילדים במדינת ישראל נחשבת למורכבת ומסועפת מאוד.
בנוסף, הפסיקות של הערכאות המשפטיות שונה ויש הבדלים משמעותיים בין החלטות המתקבלות בבתי המשפט לענייני משפחה לבין החלטות בתי הדין הרבניים.
כדי לשמור על האינטרסים של הילדים ולהגן גם על האינטרסים של ההורה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי ולקבל ליווי צמוד כדי לנהל נכון ובצורה חכמה את תביעת המזונות או כדי לנסות להגיע להסכם משותף בין ההורים מחוץ לכותלי בית המשפט. למידע נוסף ולתיאום פגישה צרו קשר עוד היום עם משרד עורכי דין איריס מורנו בחולון העוסק בגירושין ודיני משפחה.
