צו הורות פסיקתי

עורך דין צו הורות פסיקתי – עו"ד איריס מורנו מסבירה

צו הורות פסיקתי הוא צו שיפוטי הניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה, ומטרתו להכיר בהורות של אדם ללא זיקה גנטית או פיזיולוגית לילד של ההורה הביולוגי, במקרה שבו הוריית הילד נעשתה תוך תכנון משותף ובכוונה משותפת של בני הזוג.

למעשה, זהו פתרון יצירתי לכינון של יחסי הורות עבור בן או בת הזוג של הורה ביולוגי כאשר בני הזוג תכננו והביאו ילד לעולם בכוונה משותפת להיות הורים, אך בפועל רק אחד מבני הזוג הוא ההורה הביולוגי של היילוד.

לכן, הצו מאפשר לבני הזוג להסדיר את יחסי ההורות ללא צורך בהליך אימוץ המוסדר בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, ולרוב גם ללא צורך בתסקיר של פקיד סעד לסדרי הדין.

את הצו מוציאים במקרה שאין בחוק הישראלי הסדרה של הורות היילוד, לכן מקובל לבקש צו הורות פסיקתי במקרים הבאים:

היילוד נולד בתהליך פונדקאות בחו"ל

ניתן להוציא את הצו לבקשת בן או בת הזוג של האב הגנטי או לפי בקשתו של אחד מבני הזוג כאשר יש לשניהם קשר גנטי ליילוד, וזאת בגלל הצורך לנתק את הקשר הגנטי הקיים עם האם הפונדקאית ועל מנת לקבוע את בלעדיות האימהות.

היילוד נולד בנסיבות של תרומת זרע אנונימית

אם ההיריון נוצר בעזרת תרומת זרע אנונימית, ניתן להוציא את הצו לבקשת בן או בת הזוג של האם היולדת.

במילים פשוטות, הצו נועד להסדיר את ההורות והרישום של ההורה שהוא אינו ההורה הביולוגי של הילד. הצו מסדיר את מעמד ההורות והרישום במשרד הפנים.

למעשה, הצו השיפוטי התפתח בפסיקת בתי המשפט כמענה להורות החד מינית, וזאת בהיעדר חקיקה מתאימה בנושא.

לכן, הצו נועד לאפשר לזוגות חד מיניים (זוג גברים או זוג נשים) החיים יחד ומנהלים משק בית משותף, להביא ילד לעולם ולזכות בהכרה שלהם כהורי הילד.

כדאי לדעת כי במקרים שאינם מורכבים מבחינה משפטית, ניתן לקבל את הצו תוך חודש ימים בלבד.

עורכת דין איריס מורנו מציינת כי צו הורות פסיקתי נועד בראש ובראשונה לשרת את טובת הילד.

הבסיס הרעיוני שעומד מאחורי הצו הייעודי הוא טובת הילד שהובא לעולם באמצעות תכנון משותף של בני הזוג ומתוך הסכמה של בני הזוג להביא ילד לעולם.

הצו נועד להבטיח את קיומה של ההתאמה בין מציאות חייו של הילד לבין הסטטוס המשפטי של בני הזוג המגדלים אותו, והמטרה היא להסדיר ולכונן את קשרי ההורות בשלב מוקדם ככל האפשר של חיי הילד.

כמו כן, חשוב לזכור כי הסדרת מעמד ההורה לבן או לבת הזוג המהווה שותף פעיל בגידול הילד אך אין לו זיקה גנטית לילד, טומנת בחובה זכויות וחובות כלפי הקטין.

כך לדוגמה, בין החובות המוטלים על ההורה ללא זיקה גנטית לילד ניתן למצוא את החובה לדאוג לטובת הקטין בהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לרבות החובה לתשלום מזונות עבור הקטין.

סוגיה משפטית מורכבת

כדאי לדעת כי צו ההורות הפסיקתי הראשון בישראל ניתן בשנת 2012 לשתי נשים, בפרשת ת.צ נ' היועץ המשפטי לממשלה (תמ"ש 60320/07).

בפרשה המעניינת הזו, עקב נסיבות רפואיות מיוחדות, האישה תרמה ביצית לבת זוגתה, ובת הזוג נשאה את ההיריון והביאה ילד לעולם.

על פי המצב המשפטי שהיה קיים, היולדת נרשמה כאימו של היילוד בהתאם להסדר הקיים בסעיף 42 לחוק תרומת ביציות.

בת הזוג שתרמה את הביצית והיא בעלת זיקה גנטית ליילוד הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב כדי לקבוע את האימהות המשפטית שלה על היילוד.

במקרה זה, היועץ המשפטי לממשלה סבר כי האם התורמת צריכה לנקוט בהליך של בקשה למתן צו אימוץ, מאחר שהדין בישראל אינו מכיר בסטטוס משפחתי של שתי אימהות ביולוגיות.

בית המשפט התנגד לעמדת המדינה וקבע כי לנוכח הזיקה הגנטית הקיימת בין האם התורמת לבין היילוד, הליך האימוץ נוגד את השכל הישר וההיגיון הבריא.

למעשה, בהשראת חוק הפונדקאות, בית המשפט קבע כי יש לנקוט בהליך של מתן צו הורות, בכפוף להגשת תסקיר של עובד סוציאלי, כמו שנדרש בשעתו לקבלת צו הורות לפי חוק הפונדקאות.

בשנת 2013 הוחלט כי יש לתת צו הורות אם קיימת זיקה גנטית בין האב והאם לבין היילוד, גם במקרה של הליך פונדקאות שהתקיים מחוץ לגבולות המדינה, כל עוד לא חלות עליו הוראות חוק הפונדקאות, וזאת ללא צורך בהליך משפטי נוסף וללא ביצוע תסקיר.

הליך זה אושר כל עוד לאם הפונדקאית אין זיקה ליילוד על פי חוקי מקום מושבה. יחד עם זאת, הוחלט כי אם מתברר שלאם המיועדת, שהיא בת הזוג של האב המיועד, אין מטען גנטי ליילוד והיא רק בת הזוג של האב, במקרה זה עליה לפתוח בהליך אימוץ כדי להסדיר את מעמד ההורות שלה.

במהלך דיון בבג"ץ בשנת 2013 שעסק בנושא ההכרה בהורות של בני זוג גברים שביצעו תהליך פונדקאות בחו"ל, משרד הפנים הסכים למתן צו הורות פסיקתי בכפוף לתסקיר, ושופטי בית המשפט העליון אימצו את הגישה של משרד הפנים.

לכן, צו הורות פסיקתי מהווה פתרון יצירתי בעיקר עבור האוכלוסייה הגאה, ובמיוחד לבני זוג מאותו מין, גברים או נשים, ובמקרים מסוימים הוא רלוונטי גם במקרה של תרומת זרע אנונימית.

בחודש פברואר 2020 בית המשפט העליון קבע כי צו הורות פסיקתי הינו צו מכונן, על כן תחולת הצו אינה רטרואקטיבית.

ב-2021 בית המשפט העליון פסק כי צו הורות פסיקתי ליילודים שנולדו מתרומת זרע יקבל תחולה רטרואקטיבית ממועד הלידה, כל עוד הוגשה בקשה למתן הצו תוך 9 חודשים מיום הלידה.

בפסק דין נוסף, קבע בית המשפט העליון כי במקרה של לידה בתהליך פונדקאות בחו"ל אפשר להוציא צו הורות רטרואקטיבי מהזמן בו נותק הקשר עם האם הנושאת (פונדקאית), וזאת על מנת להימנע ממצב שבו יש ליילוד שלושה הורים.

כמו כן, בית המשפט קבע כי אין אפשרות לרשום הורה ללא זיקה ביולוגית או פיזיולוגית ליילוד ללא צו ההורות הפסיקתי מבית המשפט.

חשוב לדעת כי יש אפשרות לקבל צו הורות גם אם בני הזוג נפרדו, וכך ההורה ללא זיקה ביולוגית לילד יכול להבטיח את המעמד שלו כהורה כלפי ילדיו הביולוגיים של בן זוגו לשעבר. בנוסף, יש אפשרות לקבל צו הורות רטרואקטיבי גם לאחר מותו של בן הזוג.

תהליך המימוש

כדי להוציא צו הורות פסיקתי מבית המשפט יש לבצע את השלבים הבאים:

• פנייה לבית המשפט לענייני משפחה.
• הגשת הבקשה למתן צו הורות פסיקתי, בהקדם. ניתן להגיש את הבקשה כחודשיים לפני מועד הלידה המשוער או בשלב מאוחר יותר.
• דיון בבית המשפט לענייני משפחה, הדיון מתקיים בדלתיים סגורות.
• במקרים מסוימים בית המשפט ידרוש תסקיר משירותי הרווחה.
• במקרה של פונדקאות בחו"ל, יש להוכיח זיקה גנטית באמצעות בדיקה גנטית, בהתאם לדרישת בית המשפט.

חשוב להיעזר בייעוץ ובייצוג משפטי כדי להוציא צו הורות פסיקתי.

זהו נושא משפטי רגיש, וכיום ניתן להסדיר את מעמד ההורות של בן הזוג האחר במספר שלבים, למשל כבר בשלב ההיכרות של בני הזוג וזאת במסגרת הסכם המעגן את הסכמת הצדדים כי בן הזוג האחר שיהיה שותף בגידול הילד יקבל את המעמד של הורה פסיקתי.

צו ההורות הפסיקתי הוא מסמך משפטי חשוב ומשמעותי מאוד מאחר שהוא קובע יציבות בחיי הילד ומבטיח את טובתו.

הסדרת הרישום השוויוני של הורי היילוד מעגנת את החובות והזכויות המוטלות על ההורה ללא זיקה ביולוגית לילד. לכן, הצו מגן על הילד וכך גם על ההורה ללא הזיקה הגנטית.

למידע נוסף צרו קשר עוד היום עם משרד עורכת דין איריס מורנוI משרדנו שוכן בעיר חולון ומשרת את כלל אזור המרכז ללא שום בעייה.

* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.