מהי חזקת הגיל הרך?
סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי אם ההורים אינם מגיעים להסכמה ביניהם על שאלת המשמורת, בית המשפט רשאי להכריע מי יחזיק בקטין.
טובת הילד הינה השיקול המנחה בשאלת המשמורת, לכן בעבר התפתחה דוקטרינה משפטית העוסקת בגיל הרך ולפיה הערכאה השיפוטית מורה על מסירת הילדים מתחת לגיל 6 לחזקת האם.
בנסיבות מסוימות הערכאה השיפוטית קבעה כי טובת הילד היא שלא להיות במשמורת האם, בדרך כלל במקרים בהם האם אינה כשירה לטפל בילדיה או כאשר האב היה המטפל העיקרי בילדיו.
כלל משפטי נפוץ
כדאי לדעת הכלל המשפטי של חזקת הגיל הרך התפתח במשפט האנגלי במאה ה-19 והכלל הפך לנורמה במשפט המקובל במדינות רבות בעולם, ביניהן גם ישראל.
יחד עם זאת, בשנים האחרונות יש שינוי משמעותי באופן שבו הערכאות השיפוטיות בישראל מיישמות את חזקת הגיל הרך, וכיום בתי המשפט פוסקים לא פעם על משמורת משותפת גם כאשר הילדים מתחת לגיל 6.
עורכת דין איריס מורנו מסבירה לנו כי חזקת הגיל הרך מבוססת על התפיסה שהיתה בעבר כי הרוך בטיפול האימהי לילד בגיל הרך נחוץ יותר לטובת הילד מאשר הטיפול האבהי.
החזקה שהתפתחה במאה ה-19 במשפט האנגלי העניקה לאימהות את המשמורת על ילדים מתחת לגיל 7, אך החל מאמצע המאה ה-20 ירדה קרנה של חזקת הגיל הרך בכל העולם בעקבות שינויים כמו יציאה של נשים רבות לעבודה, התפתחות אידיאולוגיות של שוויון בין המינים ועוד.
כמו כן, היציאה המוגברת של נשים לעבודה שינתה את הפרדיגמה הקודמת שהייתה מבוססת על אימהות המקדישות את זמנן רק לענייני הבית והילדים.
אחת מהבעיות המרכזיות חזקת הגיל הרך הקבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות היא שהוראה זו משפיעה בעקיפין על כלל ילדי המשפחה לאורך כל שנות ילדותם.
על פי רוב די שאחד מהילדים של ההורים המתגרשים הוא בגיל הרך כדי להביא להכרעה שגם אחיו ואחיותיו ידורו אצל האם ויהיו במשמורת שלה, במשך כל שנות ילדותם, וזאת כדי שלא להפריד בין הילדים.
מסיבה זו, רוב הילדים להורים המתגרשים עברו למשמורת אצל האם, וכאשר כולם היו מעל גיל 6 הכלל היה שלא לשנות את ההסדר שהילדים הורגלו אליו.
עם השנים החלה ביקורת רבה על חזקת הגיל הרך בטענה שהיא מקבעת נורמות של חוסר שוויון בין גברים לנשים וכי היא מפלה את הגברים לרעה ולא באמת משקפת את טובתו של הילד.
שינוי חזקת הגיל הרך
במרץ 2005 הוקמה ועדת שניט לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין.
הוועדה הציבורית בראשות פרופ' דן שניט בחנה את הכללים הקיימים של האחריות ההורית בגירושין, ובנוסף חברי הוועדה בדקו את הצורך בשינוי חזקת הגיל הרך והאפשרות לעגן בחקיקה הסדרי חלוקה ומשמורת בתהליך הגירושין.
הוועדה הציבורית המליצה להחליף את סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. ב-26 בספטמבר 2014 פורסם נוסח עדכני של הצעת חוק לתיקון סעיף 25 על ידי משרד המשפטים, ובחודש מרץ 2018 הצעת התיקון אושרה בקריאה ראשונה.
עם זאת, חזקת הגיל הרך טרם בוטלה בחקיקה מוסדרת ורשמית והיא עדיין תקפה ומחייבת, אך בעקבות המלצות ועדת שניט ניתן לראות שינויים בפסיקות של בתי המשפט לענייני משפחה ובאופן שבו הם מיישמים את ההמלצות במקרים שבהם עליהם להכריע בשאלת הסדרי השהות , תוך התייחסות לשיקולי טובת הילד.
על מי חלה חזקת הגיל הרך?
- ילדים מתחת לגיל 6 כאשר ההורים מחליטים להתגרש ואינם מגיעים להסכמה ביניהם בשאלת הסדרי השהות, לכן ההכרעה בסכסוך עוברת לבית המשפט לענייני משפחה.
- כאשר יש לילד מתחת לגיל 6 אחים ואחיות בוגרים, לא פעם יישום חזקת הגיל הרך יביא להכרעה כי ילדי המשפחה יימסרו למשמורת האם על מנת שלא להפריד בין הילדים.
עו"ד איריס מורנו מסבירה לנו כי חזקת הגיל הרך הפכה לעיקרון מנחה בדיונים העוסקים בהסדרי שהות, לפי חזקה זו הילדים עד גיל 6 נמסרים אוטומטית לחזקת האם כאשר בני הזוג מחליטים להתגרש. כך למעשה האב אינו יכול לקבל זמני שהות שוויונים עם ילדיו ועליו להסתפק בהסדרי השהות מצומצמים בלבד.
לכן המתנגדים לחזקה זו טוענים כי יש לשנות את המצב ולהחיל פסיקה עבור כל מקרה לגופו.
חשוב לציין כי חזקת הגיל הרך הינה סוגיה משפטית טעונה מאוד, היא משפיעה על כל הצדדים, כלומר על האם, האב וכמובן גם על הילדים. בפסיקת בית המשפט העליון באפריל 2014 נקבע כי כל עוד המחוקק לא שינה את החוק יש להכריע בנושא בהתאם לחזקת הגיל הרך, ועל פי סעיף 25 לחוק האב צריך להציג ראיות כבדות משקל על מנת שבית המשפט ימסור את הילדים למשמרתו .
אם האב מעוניין שהילדים הקטנים שלו יימסרו למשמורת אצלו ולא אצל האם עליו להראות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, כמובן בשם טובת הילד.
כדי לשמור על הזכויות שלכן ושלכם ולהגיע לתוצאה המשפטית הטובה ביותר – פנו עוד היום למשרד עורכת דין איריס מורנו.
* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.
