תלונות שווא בגירושין

תלונות שווא בגירושין

בעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית באחוזי הגירושין במדינת ישראל, במיוחד בשנים האחרונות.

על פי נתוני הלמ"ס, הסטטיסטיקה מצביעה על כך שאחד מכל שלושה זוגות נשואים מתגרש או עתיד להתגרש, וכאשר מעורבים במקרה גם ילדים ההליך מורכב ורגיש יותר.

לצערנו, בשנים האחרונות החלה תופעה בזויה, קשה ומכוערת שבה אחד מבני הזוג מגיש תלונות שווא בתהליך הגירושין, בדרך כלל במטרה להשיג יתרון לא הוגן בתהליך הגירושין.

תלונות שווא בגירושין הפכו לתופעה נפוצה ורחבה מאוד, מדובר בתלונה שקרית ורחוקה מהמציאות כנגד בן או בת הזוג,

ובדרך כלל התלונה המוגשת למשטרה עוסקת באלימות במשפחה או בעבירות מין מצד בן/בת הזוג. עורכת דין איריס מורנו המתמחה בין היתר בדיני משפחה וגירושין הכינה עבורנו מדריך בנושא הגשת תלונות שווא בהליכי גירושין,

למידע נוסף ולייעוץ ולייצוג משפטי הנכם מוזמנים לפנות למשרדינו.

הגשת תלונות שווא במסגרת הליכי גירושין

תופעת הגירושין הולכת ומתרחבת עם השנים, מסיבות שונות, התופעה רווחת בכל המגזרים אך אצל היהודים במדינה היא נפוצה ושכיחה יותר לעומת מגזרים אחרים.

כאשר בני הזוג מעוניינים להיפרד ולהתגרש כל אחד מהם לוקח עורך דין מטעמו לצורך ייעוץ וליווי משפטי ועל מנת להגן על זכויותיו בהליך הגירושין, בין אם ההליך מתנהל בבית דין דתי ובין אם בבית המשפט לענייני משפחה.

בהליך הגירושין עולות סוגיות רבות בין בני הזוג וכל אחד דואג לאינטרסים שלו, אך לעיתים אחד מבני הזוג נוקט בשיטות פסולות שאינן לגיטימיות, במטרה להשיג יתרון.

אחת מהשיטות הפסולות היא להגיש תלונות שווא למשטרה כנגד בן או בת הזוג.

כדאי לדעת כי הגשת תלונות השווא למשטרה במהלך הגירושין נפוצה יותר בקרב הנשים. אך לא רק.

יש נשים המגישות תלונת שווא למשטרה כנגד בן הזוג על מנת להשיג יתרון משמעותי בסוגיות המורכבות של משמורת הילדים וכקלף מיקוח בהליך המשפטי בין בני הזוג.

בנוסף על כך, יש בני זוג המחליטים להגיש תלונה כוזבת למשטרה, בדרך כלל בגין אלימות במשפחה, מתוך נקמה וקנטרנות.

לתלונת השווא המוגשת למשטרה עשויות להיות השלכות משמעותיות על בן הזוג האחר, במיוחד אם התלונה מוגשת נגד הבעל בטענה כוזבת של אלימות במשפחה או התעללות מינית.

למרות מימדי התופעה במסגרת הליכי גירושין, לצערנו רשויות החוק במדינה אינן פועלות למיגור התופעה הנפוצה, והן אינן מעמידות לדין את בן או בת הזוג שהגישו תלונת שווא, גם אם הוכח שאכן התלונה כוזבת ולמרות שבחוק הגשת תלונת שווא מהווה עבירה פלילית חמורה.

כלי טקטי בשימוש עורכי הדין

יודגש כי יש מקרים שבהם אחד מבני הזוג מגיש תלונה מוצדקת למשטרה, לכן רשויות החוק נדרשות לחקור את הנושא ולמצות את הדין בהתאם למקרה.

יש מקרים שבהם הבעל מגיש תלונה מוצדקת או כוזבת על אלימות או עבירה אחרת כנגד אישתו, אך ברוב המקרים הנשים הן אלו שמגישות את התלונות למשטרה.

ברוב המקרים בת הזוג נוקטת בטקטיקה של הגשת תלונות שווא למשטרה בעיקר על אלימות, וזאת ללא ראיות או הוכחות וללא בסיס לטענתן.

מטרה בהגשת תלונת השווא היא להכתים את שמו ותדמיתו של הבעל, גם בפני רשויות החוק, להרחיקו מהבית ומילדיו, ולערער את ביטחונו העצמי ויכולתו להיות מעורב בחיי הילדים.

יש נשים שהגישו תלונות שווא נגד הבעל על לא עוול בכפו, בדרך כלל כדי למנוע ממנו לקבל משמורת משותפת או רחבה יותר על הילדים, לצמצם את זמני השהות של הילדים אצל הבעל ועוד.

עורכת דין איריס מורנו מציינת שחשוב לזכור כי אנחנו חיים בעידן הדיגיטל והרשתות החברתיות, לכן השמועה על יעילות הגשת תביעות השווא למשטרה עברה מפה לאוזן ברשתות החברתיות השונות,

וכך התופעה השתרשה ורשויות החוק מתקשות להתמודד עם הטקטיקה הפסולה.

חשוב לזכור כי במקרה שבת הזוג הגישה נגד בעלה תלונת שווא למשטרה בגין אלימות כלפי בת זוגו ו/או כלפי הילדים, החוקרים במשטרת ישראל מתייחסים ברצינות לתלונה ופותחים בחקירה פלילית ומקיפה נגד הבעל.

לא פעם, המשטרה מחליטה להרחיק את הבעל מביתו ומילדיו, ומעבר לעוגמת הנפש עבור הבעל, התלונה גורמת לפגיעה בשמו הטוב והוא מתקשה לשמור על יחסים תקינים עם ילדיו.

החקירה הפלילית במשטרה גורמת לבעל להפסיד ימי עבודה ולהפסד כלכלי משמעותי, ובנוסף הוא ייאלץ להתמודד עם רשויות הרווחה המתחילות לפעול מיד לאחר הגשת התלונה על יד האישה.

הגשת התלונה במשטרה מציבה את הבעל במקום נמוך ובעייתי גם מול הערכאות המשפטיות עקב החשדות שהאישה העלתה נגדו, גם אם יתברר בחקירת המשטרה כי התלונה כוזבת.

הנחיה 2.5 של פרקליטות המדינה

בשנת 1993 החליט פרקליט המדינה דאז לפרסם את הנחייה 2.5 הקובעת את מדיניות התביעה בהעמדה לדין של עד ו/או מתלונן שחזר בו במהלך המשפט מעדותו במשטרת ישראל.

בהמשך הדרך החליטה פרקליטת המדינה דאז (עדנה ארבל) להחיל כמה שינויים ודקויות על אי הענשה של מי שנמצאה סתירה בעדותו במשטרה.

במסגרת הנחייה 2.5 של פרקליט המדינה הוחלט כי אם מדובר בתלונה הנוגעת לעבירות מסוג אלימות במשפחה או עבירות מין במשפחה, יש להימנע מהעמדת הקורבן לדין עקב מתן עדות סותרת, ורק במקרים חריגים יתנהל הליך פלילי כנגד המתלונן.

כתוצאה מפרסום הנחייה זו מי שהגיש תלונת שווא למשטרה בגין אלימות במשפחה זכה לחסינות בפני החוק, ועורכי דין ובעיקר נשים ניצלו את הפרצה בחוק על מנת להגיש תלונות שווא ללא חשש מהעמדה לדין.

במרץ 2016 החליט פרקליט המדינה לתקן את הנחייה 2.5:

ההנחייה החדשה קובעת כי יהיה ניתן להעמיד לדין כל אדם, גבר או אישה, שמגיש תלונת שווא, גם במקרים של הגשת תלונות הנוגעות לעבירות מין ואלימות.

בפועל, השינוי אינו בא לידי ביטוי בשטח, ובמשטרה החליטו על נוהל החל משנת 2001 שבו לא מגישים כתב אישום כנגד נשים שהגישו תלונות שווא נגד בעלן.

בהיעדר אכיפה והגשת כתבי אישום והעמדה לדין עקב הגשת תלונות שווא בגירושין, נשים ועורכי הדין שלהם ממשיכים בטקטיקה של הגשת תלונות שווא למשטרה מהסיבה הפשוטה שהם לרוב מצליחים להשיג יתרון ומתוך אמונה כי אין מה להפסיד, ולא צריך לחשוש מהעמדה לדין.

בשנים האחרונות מאז שינוי הנחייה 2.5 ניתן להבחין בשינוי מגמה בהתייחסות לנושא הגשת תביעות שווא בגירושין בערכאות המשפטיות השונות.

יש לציין כי פסקי דין מהשנים האחרונות בנושא תלונות שווא מעידים על שינוי המגמה בבתי הדין הדתיים ובבתי המשפט לענייני משפחה, וכדאי לעיין בפסק הדין בה"ט 35272-09-21 ופסק הדין שניתן בתיק 1178140/6.

איך להתגונן?

עורכת דין איריס מורנו מציינת שהתופעה להגשת תלונות שווא נפוצה עדיין בהליכי גירושין ושנשים העושות פעולה זו נוקטות בהתגרות ובפרובוקציות מכוונות כדי לגרום לבעל לאבד עשתונות ולהגיב בחריפות,

תוך הקלטת ותיעוד האירוע ללא ידיעת הבעל, וכך היא משיגה ראיה המבססת את טענותיה.

כדי להתגונן מפני מקרים אלה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מיד בתחילת הליך הגירושין, לתעד ולהקליט מפגשים עם בן/בת הזוג, להימנע מפרובוקציות מכוונות מצד בן או בת הזוג, ובמידת האפשר כדאי להפריד כוחות ולהתגורר במקום אחר.

כאשר באים לאסוף את הילדים מומלץ להגיע עם מלווה ולבקש מהילדים להמתין בכניסה לבניין, וחשוב שלא להישאר ביחידות עם בן/בת הזוג ואם אין ברירה, יש לתעד את מפגש.  

גרים באזור המרכז? משרדינו נמצא בעיר חולון ומשרת את כלל תושבי ראשון לציון, נס ציונה, תל אביב, רמת גן וגוש דן רבתי.

למידע נוסף ולייעוץ ולליווי משפטי – התקשרו עכשיו למשרד עורכי דין איריס מורנו!