עורך דין חטיפת ילדים

חטיפת ילדים – כל מה שחייבים לדעת

סכסוכי משמורת במסגרת הליך הגירושין הם נפוצים מאוד, אך ברוב המקרים בני הזוג מכבדים את ההליך המשפטי ובדרך כלל הם ימתינו להכרעת בית המשפט לענייני משפחה בנושא המשמורת שהיום נקראת:

"אחריות הורית וזמני שהות".

במקרים מסוימים, בין אם במהלך הדיונים בנושא הגירושין והסכם בעניין זמני השהות ובין אם לאחר הכרעת בית המשפט בנושא המשמורת, אחד מבני הזוג מחליט לקחת איתו לחו"ל לתקופה בלתי מוגבלת את הילד או הילדים שלו, ללא ידיעת והסכמת בן הזוג האחר.

כלומר, זהו מצב של חטיפת ילדים, בין אם הילד נחטף מישראל ובין אם ההורה חטף את ילדו ממדינה זרה לתוך גבולות המדינה.

כדי להבטיח שהילד אשר נחטף על ידי אחד מהוריו למדינה זרה, וזאת ללא הסכמת ההורה האחר, הוחלט במערכת המשפט הישראלית לאמץ את אמנת האג בדבר החזרת ילדים חטופים.

חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 נועד להבטיח את החזרת הילד אם הוא נחטף על ידי אחד מהוריו למדינה זרה, ללא הסכמת ההורה האחר, והמטרה היא להחזיר את הילד מהר ככל האפשר אל המדינה שבה הילד מתגורר באופן קבוע.

מה העיקרון העומד מאחורי האמנה?

אמנת האג בדבר החזרת ילדים חטופים נועדה להחזיר את הילד שנחטף על ידי אחר מהוריו למקום מגוריו המרכזי והטבעי, שממנו הוא הורחק שלא כדין.

המטרה היא להחזיר את הילד במהירות האפשרית. עיקרון נוסף ומרכזי באמנת האג הוא אכיפה בינלאומית של זכויות המשמורת בין המדינות המתקשרות בהסכם האמנה.

חשוב לציין כי מטרת החוק הינה להבטיח כי המשמורת של ילדים אשר נחטפו על ידי אחד ההורים תיקבע רק ע"י בית המשפט במקום מגוריהם הקבוע של הילדים.

אמנת האג חלה בהינתן 2 תנאים החייבים להתקיים במצטבר:

• המדינה ממנה הילד נחטף על ידי אחד מהוריו חברה באמנת האג.
• הילד שנחטף על ידי אחד מהוריו היה מתחת לגיל 16, במועד חטיפתו.

יש שני מצבים עיקריים הנוגעים לחטיפת ילדים:

• חטיפת ילד מישראל למדינה זרה.
• חטיפת ילד ממדינה זרה לישראל.

חטיפת הילד מישראל למדינה זרה

במקרה שבו הילד נחטף מישראל למדינה זרה על ידי אחד מהוריו, ההורה השני יכול לפעול באחת משתי אפשרויות הפעולה הבאות:

• פנייה למחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, ובשיתוף איתה ההורה יגיש בקשה לרשות המרכזית במדינה הזרה בה שוהה הילד, על מנת לפתוח הליך בבית המשפט במדינה זו ולהחזיר את הילד במהירות האפשרית.

בעזרת עורכת דין לענייני משפחה יש למלא את התצהיר המופיע באתר הרשות המרכזית בישראל, הטופס קיים באנגלית ובעברית, ויש להעבירו מלא לידי המחלקה הבינלאומית.

חשוב לצרף לתצהיר מסמכים כגון: תעודת נישואין, תעודת גירושין, מסמכים המעידים על משמורת ההורה, תעודות לידה של הילדים, תמונות עדכניות של הילדים, ייפוי כוח לרשות המרכזית במדינה הזרה בה שוהים הילדים החטופים, העתק תלונה למשטרה (אם קיים), מסמכים המעידים על כך שההורה החוטף לא מתכוון להחזיר את הילדים לישראל ועוד.

יש לתרגם את המסמכים המצורפים לתצהיר לשפה הרשמית המדוברת במדינה הזרה בה הילד החטוף שוהה.

את התצהיר והמסמכים הנלווים יש לשלוח בדואר אלקטרוני (או פקס) ובדואר רגיל אל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה בירושלים.

חטיפת הילד ממדינה זרה לישראל

במקרה שבו הילד נחטף ממדינה זרה לישראל על ידי אחד מהוריו, ההורה השני נדרש לפנות בהקדם האפשרי לרשות המרכזית במדינה הזרה או לרשות המרכזית בישראל.

הרשות המרכזית חייבת על פי אמנת האג לנסות לאתר את הילד החטוף, ובנוסף היא תנסה לפנות להורה החוטף על מנת לעדכן אותו בכוונת ההורה השני לפתוח נגדו בהליכים לפי אמנת האג, כל עוד הילד לא יוחזר.

מומלץ במקרה זה לפנות לעורכת דין בישראל העוסקת ומתמחה בתיקי אמנת האג על מנת לקבל ייעוץ וייצוג משפטי הולם ולטפל בהליכים המשפטיים הנדרשים בארץ.

מידע חשוב

יש להבחין בין מקרה שבו אחד ההורים לוקח את ילדיו לטיול בחו"ל לבין מקרה שבו ההורה מחליט לקחת את ילדיו ללא הסכמת ההורה האחר על מנת לעקור למדינה זרה.

החוק מפרט כי חטיפה היא הרחקה או אי החזרה של הילד שנעשית שלא כדין.

החוק קובע כי במקרה שבו הילד נלקח בניגוד לתנאי המשמורת שנקבעו רואים בפעולה זו כחטיפה, וחשוב לזכור כי המשמורת יכולה להינתן, במקרים מסוימים, גם לסבים ולסבתות.

בנוסף, יש להבחין בין מקרה של חטיפת הילד לבין הפרה של תנאי המשמורת (או הסכם), לדוגמה אחד ההורים איחר בכמה שעות להחזיר את ילדיו להורה האחר.

עורכת דין איריס מורנו מסבירה כי חייבים לפעול במהירות וללא דיחוי בכל חשש לחטיפת הילד למדינה זרה, ויש לנקוט באסטרטגיה נכונה ומחושבת על מנת להשיב את הילד במהירות האפשרית.

אין להסתפק רק בפנייה למשטרה, ויש לפנות לרשות המרכזית בהקדם ולהגיש בקשה מסודרת לבית המשפט לענייני משפחה.

בית המשפט בודק את פרטי המקרה, לרוב הוא ינסה לקבל גם את תגובת ההורה שחטף את ילדיו למדינה זרה, ובהתאם לממצאים בית המשפט ייתן צו להחזרת הילד למדינת הקבע שלו.

לאחר קבלת הצו פונים לרשויות במדינה הזרה על מנת לאכוף את הצו שניתן ולהחזיר את הילד במהירות האפשרית.

חשוב לדעת כי בית המשפט לא ייתן בהכרח צו להחזרת ילד חטוף אם חלפה שנה מאז האירוע,  אם בתקופה זו ההורה לא הגיש בקשה להחזרת ילדו.

בתי המשפט בוחנים את המקרה ופועלים לטובת הילד, לכן אם חלפה שנה מאז המקרה, בית המשפט רשאי להחליט כי טובת הילד היא להישאר בסביבתו החדשה מאחר שהוא השתלב בה.

עורכת דין איריס מורנו מתמחה בתחום הרגיש והמורכב של חטיפת ילדים, לייעוץ ולליווי משפטי צרו איתנו קשר עוד היום!

* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.