מהו ניכור הורי ומהם דרכי ההתמודדות עימו?
בשנים האחרונות הפך המושג "ניכור הורי" לביטוי שגור במסגרת הדיונים בתיקי הגירושין המתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה ובערכאות הערר.
ניכור הורי, באנגלית Parental Alienation, הוא מושג שהוטבע בשנת 1985על ידי הפסיכיאטר האמריקאי ריצ'רד גרדנר.
המונח מתאר תופעה שבה הילדים מגיעים לנתק מאחד ההורים כתוצאה מתהליך של הסתה ושטיפת מוח על ההורה האחר.
עורכת דין איריס מורנו מחולון המתמחה בדיני משפחה עוסקת גם בתחום הניכור ההורי.
בזכות הידע המשפטי, החשיפה למקרים המורכבים של ניכור הורי והניסיון הרב שהיא צברה בתחום זה, איריס מספקת ללקוחותיה פתרונות משפטיים, ייעוץ מקצועי וכלים להתמודדות יומיומית עם התופעה הקשה שפוגעת בראש ובראשונה בילדים.
לדבריה: "המושג ניכור הורי הפך למונח שגור בבתי המשפט לענייני משפחה, בעיקר החל משנת 2017. הפסיקה בישראל קובעת כי מחובתו של ההורה המשמורן לאפשר לילדיו להיות בקשר עם ההורה האחר, אלא אם הקשר בין הילד להורה האחר עלול לסכן את הילד.
אם ההורה אינו מאפשר לילדיו להיות בקשר עם ההורה האחר או שהוא לא מעודד אותם לשמור על קשר עם ההורה האחר, הוא בפועל נוהג בצורה בלתי חוקית והוא עשוי להיות מואשם בהתעללות נפשית ובפגיעה בהתפתחות הרגשית של ילדיו. לכן בסמכותו של בית המשפט לפסוק בנושא מורכב זה, ובית המשפט רשאי להחליט, במקרים החמורים, על העברת הילדים לידי ההורה המנוכר".
ניכור הורי – רקע כללי
ריצ'רד גרדנר היה הראשון לתאר את תופעת הניכור ההורי כסינדרום ספציפי על רקע ניסיונו הקליני בשנות ה-80 של המאה הקודמת.
תסמונת הניכור ההורי מתרחשת בדרך כלל כאשר הורי הילד מחליטים להתגרש ולהפריד כוחות, ואחד מההורים מסית את הילד וגורם לו להתנכר מההורה האחר.
יש מספר דרגות של ניכור הורי, בדרגה החמורה ביותר הילד מפתח תלות מלאה ומוחלטת בהורה המנכר, ולרוב הוא תופס את ההורה המנוכר כאויב וכאדם רע שלא כדאי להתקרב אליו.
לעיתים התופעה מתחילה עוד הרבה לפני הגירושין, אך לרוב התופעה מתחיל על רקע גירושין כאשר הורה אחד מסית את הילד נגד ההורה האחר במטרה לפגוע בבן או בת הזוג לשעבר וכדי להביא לניתוק מוחלט ביניהם.
ראוי לציין כי תסמונת הניכור ההורי לא זכתה להכרה בעולם הרפואה, יחד עם זאת בבתי המשפט מתייחסים לתופעה בכובד ראש משום שיש במעשה חוסר הבנה ופגיעה משמעותית בצרכיו הרגשיים וההתפתחותיים של הילד.
בבתי המשפט לענייני משפחה טובת הילד באה לפני הכול, לכן התפתחה גישה שבה בוחנים כל מקרה לגופו ופוסקים על פי דרגת החומרה של הניכור ההורי ובהתאם לטובת הילד.
עו"ד איריס מורנו מציינת כי בעקבות ריבוי השימוש במושג זה בדיונים המתקיימים בשנים האחרונות בבתי המשפט לענייני משפחה, ובפסיקות של בתי המשפט, הוחלט למנות שופט מוקד שתפקידו לטפל בתיקי הניכור ההורי.
הפיילוט החל בינואר 2019 לאחר ההכרה בחומרת תופעת הניכור ההורי והצורך לטפל בדחיפות במקרים אלה.
השופט ארז שני שמונה לתפקיד זה תיאר בתלה"מ 11686-08-18 כי ניכור הורי מהווה עוולה אזרחית חמורה הנושקת לתחום הפלילי, והורה מנכר אינו עומד בחובתו שנקבעה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות להיות הורה מסור.
בנוסף, הוא ציין כי הניכור ההורי נוגד את טובתו של הקטין.
כיום, קיים נוהל אחיד לפיו פועלים בבתי המשפט לענייני משפחה בתיקים העוסקים בניכור הורי.
הכללים החדשים מחייבים דיון מהיר בבקשות הדחופות העוסקות בניכור הורי, בתוך 14 יום בלבד.
הדיון הדחוף נועד להגן על הילדים ולהבטיח קשר יציב שלהם עם הוריהם.
כמו כן, יש מקרים שבהם בית המשפט לענייני משפחה חייב להפנות את ההורים לטיפול מקצועי על מנת לאבחן ולהבין מהם הגורמים לניכור ההורי וכדי להציע טיפול מקצועי ולהשיג שינוי לטובה במערכת היחסים של הצדדים.
במקרים החמורים של ניכור הורי, בית המשפט עשוי לשנות את הסדרי המשמורת ולפסוק על העברת הילד או הילדים מההורה המנכר להורה המנוכר.
הוכחת ניכור הורי
ישנם סימנים שונים העשויים להעיד על ניכור הורי, למשל ילד המסרב לשוחח או להיפגש עם ההורה האחר בעקבות הסתה של ההורה המנכר, הטלת עונש על ילד המשוחח עם הורה מנוכר, קריאה בשמות גנאי להורה המנוכר, הטחת האשמות וכעס רב כלפי ההורה המנוכר ועוד.
המומחים חילקו את התופעה ל-3 דרגות חומרה:
ניכור הורי בדרגה קלה
ההורה המשמורן מסית את הילד נגד ההורה האחר אך הוא ממשיך לשתף פעולה עם בן או בת הזוג לשעבר.
ניכור הורי בדרגה בינונית
הילד מתנהג בחוסר כבוד ואינו מתייחס להורה המנוכר.
ניכור הורי בדרגה חמורה
הילד מסרב להיפגש עם ההורה המנוכר, הוא מוסת על ידי ההורה המנכר וסובל מפחד מההורה המנוכר.
בית המשפט לענייני משפחה בוחן את המקרה ודן בשאלה האם מתקיים ניכור על ידי אחד מהורי הילד, ועליו לקבוע את דרגת חומרת הניכור ההורי על מנת להחליט באילו כלים משפטיים לנקוט.
בית המשפט רשאי להטיל קנסות על הורה מנכר, לשנות את הסדרי הראייה, לקבוע הסדרים מיוחדים למפגש ולחייב את ההורה המנכר להשתתף בטיפול.
במקרים החמורים בית המשפט ינקוט בצעד משמעותי יותר והוא עשוי להחליט על ניתוק הילד מההורה המנכר והעברתו לידי ההורה המנוכר, או שהוא יחליט על הוצאת הילד מביתו.
מעבר להיבט המשפטי, יש להתייחס גם להיבט הטיפולי.
בית המשפט יכול להפנות את ההורה המנכר לגורמי הטיפול הבאים:
- פקידת סעד
- פסיכולוג
- פסיכיאטר
גורמי המקצוע האחראים על טיפול נדרשים להמליץ בפני בית המשפט לענייני משפחה על שיטת הטיפול. הם יכולים להמליץ על טיפול משפחתי או על דרכים אחרות לטיפול ממוקד בבעיה.
ההתערבות המהירה של בית המשפט וגורמי הטיפול היא קריטית להצלחת הטיפול במקרים מורכבים מסוג זה.
ככל שתופעת הניכור ממשיכה יותר זמן כך הנזק הנגרם לילד הוא משמעותי וחמור יותר.
חשוב לדעת כי תופעת הניכור ההורי רווחת במקרי הגירושין, זו תופעה חמורה ומצערת, וההורה המנכר והמסית פוגע בטובת הילדים.
התופעה יכולה להתרחש מצד האם או מצד האב, וברוב המקרים התנהגות זו מאפיינת את ההורה המשמורן.
סובלים מניכור הורי – פנו בדחיפות לייעוץ משפטי
אם אתם נמצאים בתהליך גירושין או פרידה מבן או מבת הזוג ואתם שמים לב לשינוי ביחסו של הילד כלפיכם, כדאי לבדוק האם הילד כועס עליכם בגלל תגובה טבעית לפרידה.
חשוב לזכור כי אף ילד לא שמח אם הוריו מתגרשים ומפרקים את הבית, לכן לא פעם הילד מפגין רגשות כעס ועצבות כלפי ההורה שיצא מהבית.
אם התנהגות הילד קבועה והוא מסרב להיות בקשר איתכם, להגיע לביקורים, לשוחח בטלפון וכדומה – ייתכן כי מדובר בניכור הורי על רקע הסתה של בן או בת הזוג לשעבר.
אין להתעלם מהתופעה וחשוב לטפל בניכור ההורי הן בפן המשפטי והן בפן הטיפולי, כאשר הטיפול במקרה חייב להיות מהיר כדי לשמור ולהגן על הילד ונפשו.
לכן, אם קיים חשש לניכור הורי עליכם לפנות בדחיפות למשרד עו"ד איריס מורנו.
למידע נוסף צרו קשר עוד היום עם משרדנו באמצעות הטלפון, המייל או האתר!
* אין לראות בתוכן דלעיל ובמידע המופיע באתר משום ייעוץ משפטי, תחליף לייעוץ משפטי או המלצה משפטית. כל העושה שימוש במידע זה עושה זאת על דעתו ובאחריותו!.
מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.
