צו הרחקה

מהו צו הרחקה? עורכת איריס מורנו מסבירה

במקרה שבו אדם מטריד אותך, מאיים עליך או פוגע בגופך או בגופם של אחרים – יש באפשרותך לפנות לבית המשפט כדי להוציא צו הרחקה שיכול להיות, או צו הגנה או צו למניעת הטרדה.

לכן, אם אתה סובל מהטרדה כדאי לך לפנות למשטרת ישראל ולהגיש תלונה מסודרת, אך עד קבלת הסעד כדאי לפעול במקביל מול בית המשפט ולהוציא צו למניעת הטרדה שתוקפו עד 6 חודשים, וניתן להאריכו עד שנה, ובנסיבות מיוחדות אפשר להאריך את הצו עד לתקופה של שנתיים.

באופן עקרוני, צו הרחקה הינו צו שניתן על ידי קצין משטרה או על די בית המשפט ומטרתו להורות לאדם החשוד בהטרדה שלא להתקרב ולא ליצור קשר עם המתלונן.

זהו צו הניתן כסעד זמני על מנת לצנן את הרוחות בין הצדדים, וברוב המקרים מוציאים צו שכולל מספר איסורים כמו איסור להתקרב לאדם מסוים, איסור ליצור קשר ישיר או עקיףוכו'.

סעד זמני שתכליתו להגן על אדם שחווה הטרדה

צו הרחקה הוא צו שיפוטי שמטרתו להגן על אדם מסוים מפני אדם אחר או מפני קבוצה של אנשים אשר מטרידים אותו.

ניתן להגיש בקשה לצו הרחקה במעמד צד אחד בלבד, ואם בית המשפט מקבל את הטיעון של מגיש הבקשה הוא יוציא צו שתוקפו עד 6 חודשים, ויש אפשרות להאריך את משך הצו.

אם האדם שנגדו הוצא הצו מפר את הוראות הצו מדובר בעבירה פלילית על כל המשתמע מכך. בגין הפרת הצו ניתן להגיש כתב אישום ולהטיל עונש מעצר על הגורם שהפר את הוראות הצו.

חשוב לדעת שצו הרחקה ניתן לקבל גם במקרים הקשורים לאלימות במשפחה, אולם לא רק במקים של משפחה, אלא גם במקרים אזרחיים רבים ואחרים.

מה אומר החוק?

במדינת ישראל ישנם שני חוקים העוסקים באפשרות להוציא צו הרחקה.

החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1981 עוסק בצווי הרחקה הנוגעים למקרים של אלימות ו/או סכסוכים בתוך המשפחה.

החוק מפרט את התנאים להוצאת הצו, הגבלות שניתן להטיל מכוחו החוק ובנוסף החוק קובע מהן הסמכויות של בית המשפט לענייני משפחה (או של בית משפט השלום).

בנוסף לזאת, יש התייחסות להוצאת צו הרחקה גם בחוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001.

החוק מאפשר להוציא צו הרחקה נגד אדם זר, והחוק קובע מהם התנאים להוצאת הצו, אילו עילות מאפשרות להוציא את הצו ומה הסמכויות של בית משפט השלום בעניין הוצאת הצו.

החוק למניעת הטרדה מאיימת

סעיף 1 לחוק למניעת הטרדה מאיימת קובע כי מטרת החוק היא להגן על כל אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו ובגופו, בידי אדם אחר שנוקט בהטרדה מאיימת או שפגע בגופו של האדם.

ההגדרה של הטרדה מאיימת כוללת בתוכה מקרים כמו איום, אלימות מילולית, בריונות, אלימות פיזית, בילוש, מעקב או התחקות אחר אדם אחר, יצירת קשר באופן מטריד ופגיעה ברכוש של אדם אחר כהטרדה מאיימת ושלא כדין.

אם יש חשש שהאדם המטריד (או המאיים) עלול לפגוע שוב באדם המוטרד, בכל דרך שהיא, יש להגיש בקשה להוצאת צו הרחקה לבית המשפט השלום.

את הבקשה יכולים להגיש הגורמים הבאים:

הנפגע עצמו, אדם מטעמו של הנפגע, תובע משטרתי, עו"ס (על פי חוק הנוער), היועץ המשפטי לממשלה.

חשוב לדעת כי ניתן להגיש את הבקשה להוצאת הצו גם ללא הגשת תלונה במשטרה.

אם הפוגע הוא אחד מבני משפחתו של הנפגע ניתן להגיש את הבקשה להוצאת הצו גם לבית המשפט לענייני משפחה.

יש למלא טופס בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, וחשוב לציין בטופס את פרטי האדם המטריד ולצרף מסמכים העשויים לתמוך בבקשה, לדוגמה טופס תלונה במשטרה אם יש, מסמכים ואישורים רפואיים, צילומים וכד'.

החוק למניעת אלימות במשפחה

החוק מסדיר את הדרך שבה ניתן להוציא צו הרחקה במקרים של סכסוך או אלימות בתוך המשפחה.

ההגדרה של בן משפחה בחוק כוללת התייחסות להורים וילדים, בני זוג ידועים בציבור, אחים ואחיות, דודים ודודות, סבים וסבתות ואחיינים.

בחוק ישנה התייחסות גם לאפשרות להוציא צו הרחקה לקטין מאחר שיש מקרים שבהם הילד הקטין מתנהל באלימות כלפי הוריו או אחיו ואחיותיו.

החוק מאפשר להגיש את הבקשה להוצאת צו הרחקה לבית המשפט לענייני משפחה, וניתן להגיש את הבקשה גם לבית משפט השלום, לבית הדין הרבני או לבית דין דתי בהתאם להשתייכות הדתית.

במקרה זה מקבלים צו הגנה, ובית המשפט יכול להורות בצו הייעודי על איסור כניסה לדירת המגורים של בן המשפחה המוטרד, שמירה על מרחק מסוים מהאדם שהתלונן והימנעות מהטרדה של בן משפחה כזה או אחר בכל דרך או מקום אחר.

החוק מאפשר לבית המשפט להורות לאדם המטריד לעבור טיפול מסוים, למשל טיפול בכעסים או טיפול נגד אלימות, ובמסגרת הצו ניתן לחייב את האדם המואשם באלימות במשפחה להפקיד את נשקו האישי במשטרה, למעט מקרים שבהם האדם זקוק לנשקו האישי להגנה עצמית או לעבודה.

צו הרחקה על ידי קצין משטרה

אפשרות נוספת להוציא צו הרחקה היא על ידי קצין משטרה, בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים).

קצין משטרה מוסמך להורות על שחרורו של חשוד שנעצר לחקירה בגין חשד בביצוע עבירה מסוימת ולהטיל על החשוד הגבלות בהתאם לאמור בסעיף 42 לחוק.

בין היתר, קצין משטרה רשאי להורות על צו הרחקה לחשוד ממקום או מאדם מסוים, ובנוסף הוא רשאי להורות לחשוד להימנע מיצירת קשר וניסיון להיפגש עם אדם מסוים למשך עד 30 ימים.

הפרת צו הרחקה

סעיף 287 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע מה יהיה העונש כל אדם שמפר צו הרחקה, בין אם הצו הוצא על ידי קצין משטרה ובין אם על ידי בית המשפט.

אדם שהפר את צו ההרחקה שהוצא נגדו צפוי לעונש מאסר לתקופה של עד שנתיים, ובמקרים מסוימים המפורטים בחוק העונש יכול לעמוד על 4 שנות מאסר.

הפרת צו הרחקה שהוצא על ידי קצין משטרה, במסגרת שחרור ממעצר, מאפשרת לממש את הערבות שהחשוד הותיר אחריו, ובנוסף המשטרה יכולה להחזיר את החשוד למעצר.

במקרה של הפרת הצו במסגרת תנאי השחרור מהמעצר שנקבעו בבית המשפט – ברוב המקרים בית המשפט יורה על מעצרו של החשוד, למרות ההחלטה הקודמת לשחררו בתנאים מגבילים.

לסיכום, בכל מקרה שבו אתה מוטרד על ידי אדם זר או על ידי בן משפחה – מומלץ לפנות לעורך דין מנוסה בהליכי הוצאת צו הרחקה.

יש מספר אפשרויות פעולה וכדי לקבל מענה מידי ולמנוע את ההטרדה ניתן להגיש תביעה במשטרה ולפנות לבית המשפט כדי להוציא צו הרחקה.

לייעוץ מקצועי ולייצוג משפטי בהליכי צו הרחקה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה או מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת – צור קשר עוד היום עם משרד עורכת דין איריס מורנו בחולון.

* אין לראות בתוכן דלעיל ובמידע המופיע באתר משום ייעוץ משפטי, תחליף לייעוץ משפטי או המלצה משפטית.

כל העושה שימוש במידע זה עושה זאת על דעתו ובאחריותו!. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.