שוויון בנטל מזונות

עו"ד איריס מורנו – שוויון בנטל מזונות

החוק במדינת ישראל מחייב את ההורה לדאוג ולזון את ילדיו הקטינים.

כאשר הורים לא חיים יחדיו, במרבית המקרים יוטלו מזונות על אחד הצדדים.

ראוי לציין כי סכום המזונות נועד להבטיח את רמת החיים של ילדי בני הזוג שבחרו להיפרד או להתגרש, כאשר הילדים נמצאים בחזקת אחד מההורים.

המזונות נקבעים עבור הילדים ולא עבור ההורה והם זכותו לכן כל החלטה שיפוטית בנושא זה מתחשבת בטובת הילד ובצרכיו, ככל וההורים לא יצליחו להגיע להסכמה בדבר גובה המזונות, בית המשפט יכריע בנושא זה.

החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959, קובע את חובתו של ההורה בתשלום מזונות. החוק מגדיר מספר סוגי תשלומים: מזונות אישה ומזונות ילדים ולעיתים יש גם מזונות לבני משפחה אחרים.

על פי הדין העברי החובה העיקרית לתשלום מזונות ילדים היא של האב בעוד חובת האם מתחילה אחרי גיל 6.

לאורך השנים חלו שינויים בדיני המשפחה ויש פסיקה ענפה בנושא זה.

לאחרונה יצאה  הלכה חדשה, בע"מ 919/15 ובעקבותיה בית המשפט העליון שינה את ההתייחסות לתשלום מזונות ילדים.

עו"ד איריס מורנו מסבירה כי בע"מ 919/15 אשר ניתן בחודש יולי 2017 זכה לכינוי בקרב עורכי הדין כהלכת השוויון בנטל המזונות.

הלכה זו קובעת סוג של שוויון מלא בין ההורים בכל הנוגע למזונות עבור הקטינים/הילדים של בני הזוג.

הלכה זו קובעת כי במקרה שבו יקבעו זמני שהות שווים בין ההורים, אזי המזונות יהיו שוויונים, ואף יתכן במצבים מסויימים כי לא האיש בלבד ישלם את המזונות.

חשוב לשים לב כי נכון למועד זה מדובר רק על ילדים מעל גיל 6, כאשר עדיין אין התייחסות ברורה לילדים מתחת לגיל 6.

יחד עם זאת, הפסיקות שהגיעו לאחר בע"מ 919/15 מראות הרבה פעמים, כאשר במשפחה יש מספר ילדים, יתכנו מצבים שגם המזונות לילדים מתחת לגיל 6 יהיו שוויונים.

חשוב מאוד להבהיר כי גובה המזונות יהיה תלוי ביכולת הכלכלית של כל הורה ובזמני השהות שיקבעו לכל אחד מההורים.

עוד חשוב להבין שבית המשפט יתייחס לכלל ההכנסות של כל אחד מההורים ולא רק למשכורתו.

הדין החל על ההורה

בישראל, בעניין תשלום מזונות הדין החל הוא הדין האישי.

כלומר מזונות נקבעים לפי הדין הדתי, היינו יהודי, דתי או אחר אליו משתייכים ההורים.

בהלכת השוויון בנטל המזונות הפסיקה דנה במקרה של הורים יהודים ולכן נכון להיום ההלכה חלה על יהודים בלבד.

בבית משפט לענייני משפחה בצפת, כבוד השופטת אביבית נחמיאס, דנה במזונות של הורים לא יהודים ופסקה כי הדין השרעי מטיל על האב את החובה לתשלום המזונות באופן מלא, ונכון לרגע זה הלכת השוויון חלה רק על יהודים .

כאמור, לפי הלכת השוויון בנטל מזונות חלוקת החיוב בין ההורים תיעשה על פי היכולות הכלכליות היחסיות של הצדדים, תוך התייחסות לזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים.

למעשה, המצדדים בהלכה זו טוענים כי היא מתקנת עוול וחוסר שוויון בין גברים לנשים.

לא מעט אבות גרושים בישראלים קרסו כלכלית עקב חובת המזונות שחלה עליהם, מאחר וחובת התשלום הונחה רק על כתפיהם, גם אם האם משתכרת היטב ושכרה שווה או גבוה משכר האב, וגם במצבים שבהם ההורים חלקו משמורת משותפת על הילדים.

נוסחה חדשה לחישוב מזונות ילדים

• היקף ההוצאות עבור הילדים – חלוקה להוצאות שטופות ולהוצאות חריגות.

• הכנסות יחסיות של ההורים – הנוסחה מחשבת את כלל ההכנסות של כל הורה, הן משכר עבודה והן מהכנסות אחרות.

• זמני שהות הילדים אצל כל אחד מההורים – התייחסות לזמני השהות על מנת ליישם היטב את עקרון השוויון.

עו"ד איריס מורנו מוסיפה כי בני הזוג המעוניינים להתגרש רשאים לקבוע בהסכמה משותפת את דמי המזונות ולעגן זאת בהסכם גירושין.

אם ההורים אינם מגיעים להסכמה בנושא, באפשרותם להגיש תביעת מזונות לבית המשפט וההכרעה תהיה בידיה של הערכאה השיפוטית.

שאלת השאלות – האם ההלכה החדשה הינה רטרואקטיבית?

ללא ספק הלכת השוויון בנטל המזונות יצרה שינוי מהותי בנושא רגיש זה, ומצבם הכלכלי של אבות גרושים רבים השתנתה בעקבותיה.

אבות גרושים רבים פנו לבתי המשפט בעקבות הלכת השוויון בנטל המזונות בדרישה להפחית את דמי המזונות החלים עליהם.

בית המשפט העליון לא קבע בהלכה זו האם היא תחול רטרואקטיבית לכן נשמעו דעות שונות בסוגיה זו.

בשנת 2019, כשנתיים לאחר פסיקת בית המשפט העליון, הגיש היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, את עמדתו לבית המשפט העליון לפיה ההלכה אינה חלה לאחור, ועמדתו הציתה מחדש את האש בנושא זה.

היועץ המשפט לממשלה טען כי יש להחיל את ההלכה החדשה רק במקום שבו חל שינוי נסיבות משמעותי ומהותי וזאת כדי לשמור על הסטטוס קוו הקיים במשפחות שסיימו את הסכסוך בערכאות השיפוטיות וכדי למנוע עומס על בתי המשפט.

נכון להיום, יש שלוש גישות מרכזיות לשאלה האם הלכת השוויון בנטל מזונות הינה רטרואקטיבית:

• שינוי מהותי בנסיבות – לפי גישה זו, ההלכה אינה חלה רטרואקטיבית, אלא רק אם ההורה הוכיח שינוי מהותי בנסיבות ואז ניתן לפתוח את התיק מחדש.

• תחולה רטרואקטיבית – לפי גישה זו ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 חלה גם על תיקים סגורים לכן ניתן לפתוח תיק מזונות מחדש ולבחון האם יש מקום לשינוי ולהפחתת דמי המזונות שחלים על האב.

• מזונות בהסכמה/בפסק דין – אם ההורים חתמו על הסכם מזונות אין אפשרות לפתוח את התיק מחדש, ואם בית המשפט הכריע בסוגיית המזונות ניתן לפתוח את התיק מחדש על בסיס הלכת השוויון בנטל מזונות.

בשורה התחתונה

למשרד עורכת דין איריס מורנו פונים אנשים רבים, מכל הדתות, לא רק יהודים, על מנת לבחון האם הלכת השוויון בנטל יכולה לסייע להם להפחית את דמי המזונות.

יש לבחון כל מקרה לגופו וחשוב להתייעץ עם עורך דין לפני שמגישים בקשה לבית המשפט או מבצעים פעולה אחרת.

זו החלטה בעלת השלכות כלכליות משמעותיות עבור שני ההורים, לכן חשוב לקבל ייעוץ וליווי משפטי מקצועי כדי להשיג את התוצאות המשפטיות הטובות ביותר.

למידע נוסף ולתיאום פגישת הכרות וייעוץ – צרו קשר עוד היום עם משרד עורכת דין איריס מורנו בחולון.

* האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לעורך דין לצורך ייעוץ מקצועי, ייצוג וליווי משפטי.